חלק זה מהווה סשן חזרה אינטראקטיבי (Quiz) על חומר הספסיס והזיהומים שנלמד לאורך ההרצאה. להלן השאלות, התשובות הנכונות, וההסברים הנלווים:
---
שאלה 1 — גורמי סיכון ל-Sepsis (ESCAPE)
מקרה: חולה בן 32 לאחר השתלת כליות, מגיע עם חשד לדלקת בשתן.
מבין גורמי הסיכון של ראשי התיבות ESCAPE:
- Extreme Age
- Surgical Procedure
- Compromised / Acquired Organ → Immunosuppression
- An Indwelling Device
- Providing Portal of Entry
- Environment
התשובות הנכונות ביותר כאן הן
Procured Organ + Immunosuppression — חולה לאחר השתלת כליות נמצא תחת טיפול אימונוסופרסיבי ממושך, וזה גורם הסיכון הדומיננטי ביותר (גיל 32 אינו נחשב Extreme Age).
---
שאלה 2 — מנגנון Septic Shock לאחר Nasal Procedure
מקרה: אישה בת 24, לאחר ניתוח אף, לחץ דם 82/46.
המנגנון העיקרי: Superantigen — גורם לאקטיבציה מסיבית של לימפוציטים T ושחרור ציטוקינים בכמות עצומה, מה שמוביל לשוק.
השוואה עם מנגנונים אחרים:
- LPS (Lipopolysaccharide) — של גרם-שליליים, מגרה דרך TLR4; דוגמה קלאסית: E. coli
- Fungal Hyphae — גורמות חסימה מיקרווסקולרית
- Superantigen — הסטפילוקוקים והסטרפטוקוקים, זהו המנגנון בשאלה זו
---
שאלה 3 — חולה עם קתטר מרכזי, TPN, חום פרסיסטנטי
מקרה: חולה עם קתטר מרכזי, מקבל TPN, לא משתפר לאחר 4 ימים של אנטיביוטיקה רחבת טווח.
סמן מעבדתי רלוונטי: נוכחות קנדידה (Candida albicans).
גורמי סיכון של קנדידה מיוצגים כאן: TPN, קתטר מרכזי, אנטיביוטיקה ממושכת, אימונוסופרסיה.
חשוב: כישלון טיפולי בנוכחות מסתם מלאכותי (Prosthetic Valve) נובע מ-Biofilm Formation — זהו מנגנון הוירולנטיות העיקרי המונע חיסול הבקטרמיה. לעיתים נדרשת החלפת המסתם כטיפול סופי.
טיפ קליני: בחולים עם מסתמים מלאכותיים או מחלת לב מבנית — היגיינת שיניים היא עדיפות קלינית ראשונה במעלה. עקירת שן או טיפול שורש גורמים לבקטרמיה חולפת, שאצל חולים אלו עלולה להוביל ל-Endocarditis. לפני פרוצדורות שיניים משמעותיות ניתנת אנטיביוטיקה פרופילקטית (Prophylactic Antibiotics).
---
שאלה 4 — עקרונות "שעת הזהב" ב-Septic Shock
מקרה: חולה מגיע ל-ICU עם חשד ל-Septic Shock.
הפעולה הראשונה בשעה הראשונה: מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח מתאימה — זהו הצעד הקריטי ביותר.
הסדר הנכון:
- לקיחת תרביות דם לפני מתן אנטיביוטיקה — אם ניתן מבחינה לוגיסטית
- מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח בתוך שעה
- מאזן נוזלים ייבדק — אך אינו הצעד הראשון
- סטרואידים — לא שלב ראשון
טיפ קליני: בילד שמגיע עם
Purpura Fulminans למוקד רפואי — יש לתת Ceftriaxone (צפטריאקסון)
מיד, אפילו לפני תרבית, ולשלוח לבית חולים.
---
שאלה 5 — Purpura Fulminans: פתוגן ומנגנון
מקרה: חולה עם Purpura Fulminans וקולפס וסקולרי.
הפתוגן: Neisseria meningitidis (מנינגוקוק)
המנגנון: שחרור LPS (Lipooligosaccharide) דרך Outer Membrane Vesicles (Blebs) → רמות אנדוטוקסין בדם עד פי 100–1,000 גבוהות יותר בהשוואה לבקטרמיה רגילה של גרם-שליליים → פגיעה אנדותליאלית מסיבית → Purpura Fulminans.
---
שאלה 6 — פסאודומונס ומנגנון פגיעה במארח
מקרה: חולה עם Ventilator-Associated Pneumonia (VAP) ו-Pseudomonas.
מנגנון הפגיעה: Type III Secretion System (T3SS) — מזרק מולקולרי שמזריק ישירות רעלים (Effector Proteins) לתוך תאי המארח.
---
שאלה 7 — לקטט כ-Biomarker בספסיס
מקרה: חולה עם עור קר, דופק חלש, לקטט 4.5 mmol/L.
הסיבה לכך שלקטט הוא Vital Biomarker:
היפופרפוזיה ו-Cellular Hypoxia → המיטוכונדריה עוברת לנשימה אנאירובית → ייצור לקטט מוגבר.
לקטט אינו קשור ישירות לסוג החיידק, אינו נגרם מאנטיביוטיקה, ואינו הסיבה הישירה לטכיקרדיה — אלא אינדיקטור לנזק רקמתי ולהיפוקסיה תאית.
---
שאלה 8 — קומפוננט גרם-שלילי הגורם ל-Cardiovascular Collapse
מקרה: חולה עם בקטרמיה גרם-שלילית, קולפס קרדיווסקולרי.
הגורם העיקרי: LPS — Lipopolysaccharide (Endotoxin) — מרכיב דופן חיצוני של חיידקים גרם-שליליים, מגרה TLR4, מפעיל קסקדת דלקת מסיבית.
---
שאלה 9 — מניעת Hospital-Acquired Sepsis לאחר ניתוח מעי
מקרה: חולה לאחר ניתוח מעי, חשד לספסיס נוזוקומיאלי.
הצעד הנכון: Infection Control — שמירה על פרוטוקולי מניעת זיהום (היגיינת ידיים, טיפול קפדני בפצע, הסרת קתטרים כשאפשר).
פרופילקסיס בסטרואידים, הימנעות מוחלטת מנוזלים, או כריתת מעי — אינם הגישה הנכונה.
---